מיד בתום החגים, עוד לפני שמפרקים את הסוכות, אפשר לראות בדוכני שוק מחנה יהודה ערמות של סופגניות
מפודרות באבקת סוכר.

בהתחלה נראות הסופגניות הקלאסיות עם ריבה אדומה. לאט לאט מתמלאים מדפי החנויות בסופגניות
עם מילויים שונים: שוקולד, פרי, ריבת חלב, קרם פטיסייר, מילויים מלוחים והשמיים הם הגבול.

אני הכי אוהבת את הסופגנייה הקלאסית. זאת עם הריבה האדומה. והכי הכי את הסופגניות של אימא.
אבא קרא להן סוגפניות… אולי בגלל שבתום חנוכה, היה צריך להיכנס למשטר סגפנות חריף…

אפשר להכין את הבצק כמה ימים מראש, לשים במקרר וכל יום לקחת קצת, לקרוץ סופגניות, להתפיח,
לטגן ולאכול. ובסוף השבוע לצאת לשבוע סגפנות…

הבצק יוצא מאוד דביק. לא להיבהל ולא להוסיף קמח!!

אחרי כמה שעות במקרר הוא יתנהג יותר טוב. לרדד בעדינות (בשלב הזה צריך לרדד עם קמח)

סופגניות (המתכון בדיוק כמו שקיבלתי מאימא)

4 כוסות קמח

3 ביצים

100 גר' חמאה / מרגרינה מומסת

30 גר' שמרים

קורט  מלח

2 כפות סוכר

כף קוניאק

1/2 כפית וניל

כוס וחצי חלב פושר

להמיס את השמרים עם קצת חלב.

בינתיים בקערה לשים את הקמח, מלח, סוכר.
לערבב לעשות גומה ולשים את השמרים שתססו קצת. ואת שאר החומרים (והערה שלי: שהשמרים לא יגעו ישירות בסוכר,
ומלח (בגלל זה ערבבנו אותם עם הקמח) וגם עם השומן. הם ימנעו מהבצק לתפוח)

להוסיף את שאר החומרים וללוש (ממש כדאי עם מיקסר, כי הבצק ממש דביק)

לשים בקערה גדולה (לפחות פי שניים מהבצק), לכסות בניילון נצמד או שקית פלסטיק ולשלוח למקרר ליום…
יומיים… עד חמישה ימים.

להוציא נתח מהבצק (או את כולו), לפדר משטח בקמח ולרדד (בעדינות), את הבצק לעובי של כ סנטימטר.
לקרוץ לעיגולים בעזרת כוס או חותכן (אני אוהבת עיגולים קטנים. יותר כיף לאכול 2 סופגניות קטנות מאשר
אחת גדולה… ) לתת לתפוח כשעה (צריך לראות שהבצק תפח).

לחמם שמן עמוק ולשלח את הסופגניות בעדינות לשמן. לאחר כמה דקות להפוך. כשהצבע זהוב ויפה,
הן מוכנות. במידה והן לא
עשויות מבפנים, להנמיך את האש ולהוריד את טמפרטורת השמן.

וטיפ שראיתי מתישהו בעניין הסופגניות. כיוון שסופגניות תפוחות ובעיקר מהבצק הזה,
שהוא מאוד רך, מאבדות בקלות את הצורה עם כל מגע אז הנה רעיון:

לחתוך נייר אפיה  לריבועים קטנים (ריבועים בגודל של 8X8 בערך). לשמן טיפה. לאחר הרידוד להניח
כל סופגנייה על ריבוע כזה. להתפיח. לקחת את הסופגנייה עם ריבוע נייר האפייה ולשים (כן עם הנייר)
בשמן. להחזיק את הקצה של הנייר. הסופגנייה תחליק בעדינות לשמן, הנייר יישאר אתכם.